סופם של הכללים (המסובכים) בנושא מחירי העברה (Transfer Pricing)?
בעידן הגלובלי שבו לגבולות הגיאוגרפים אין משמעות בעולם העסקי, השאלה הפשוטה לכאורה, איפה החברה ממוקמת וכפועל יוצא לאיזה מדינה עליה לשלם את מס החברות הופכת למורכבת ביותר. חברות הענק הן מזמן לא רק חברות תעשייתיות המוכרות מוצר, אלא חברות המספקות שירותים שניתנים ברוב המקרים באינטרנט ומשכך למיקום הגיאוגרפי אין כל משמעות או לכל הפחות הוא פתוח לדיון. אמנם העולם הפך קטן יותר, אבל עם האוכל בא התאבון ולחברות הענק יש תאבון גדול מאד.
בדיוק כמו כל שכיר או עסק, גם חברה נדרשת לשלם מס על רווחיה. מס זה הנקרא מס חברות משתנה בין מדינה למדינה ולעיתים מדובר בפער דרמטי. לצורך השוואה במדינת ישראל מס החברות הינו 23% והוא מהווה שיעור מס ממוצע ביחס לשיעורי המס הנהוגים במדינות אחרות. לצורך ההשוואה בגרמניה שיעור המס הינו 30% בעוד שבבולגריה הוא עומד על 10% בלבד ובאיי הבהאמס שבקריביים הוא 0%. אמנם שיעור המס האפקטיבי (זה הלוקח בחשבון הטבות מס שניתנות לחברות) הוא נמוך יותר, אך עדין נשמר פער דרמטי בין מדינות שונות בעולם.
למה זה משנה? תתארו לכם חברה גרמנית שיש לה חברת בת באיי הבהאמס. החברה שואפת כמובן למזער עד כמה שניתן את סך המס שיוטל על החברה, מה היא תעשה? היא תמכור את המוצר לחברה באיי הבהמאס במחיר עלות (ללא רווח) וכך החברה בגרמניה לא תדרש לשלם מסים בגרמניה, בעוד שהחברה באיי הבהמאס תמכור את המוצר ללקוח הסופי (בכל מקום בעולם) ברווח, שעליו כזכור לא מוטל שם כלל מס. פעולה פשוטה שנועדה להעביר את נטל המס ממדינה בעלת שיעור מס גבוה למדינה בעלת שיעור מס נמוך. אז אם זה כל כך פשוט למה כל החברות בעולם לא עושות את זה? הסיבה היא חוקי מחירי העברה. רוב מדינות העולם חוקקו חוקים שנועדו להילחם בבריחת המס מהמדינה ואף מחייבות את החברות בדיווח על עסקאות בין חברתיות (Transfer price work). האופן שבו מחיר העברה נקבע מבוסס על שתי גישות עיקריות. הגישה הראשונה היא מחירי העברה מבוססי שוק (Arm's Length Transaction) שזאת הגישה הנדרשת על ידי שלטונות המס בכל רחבי העולם. החברה המוכרת עושה שימוש במחירי שוק (market value) כאשר קיים שוק למוצר המועבר, כלומר, מכירה ללקוח חיצוני היא אלטרנטיבה מידית להעברה הפנימית ומחיר השוק משקף את העלות השולית ועוד העלות האלטרנטיבית. מחיר העברה יתכנס למחיר השוק שכן במקרה כזה, החברה המוכרת לא תהיה מוכנה למכור בפחות ממחיר השוק והקונה לא יהיה מוכן לשלם יותר ממחיר השוק. הגישה השנייה היא מחירי העברה מבוססי עלות או מבוססי משא ומתן (arm-in-arm transaction) - כאשר קיים שוק לא משוכלל (לדוגמא קיום הוצאות עסקה) או כאשר השוק נמצא בחוסר שווי משקל זמני (לדוגמא כאשר המחירים אינם משקפים עלות מלאה) או כאשר לא קיים שוק חיצוני למוצר המועבר. מחיר העברה יקבע על ידי משא ומתן בין החברות, אך גישה זאת היא נדירה, שכן היא אי קיומו של שוק למוצר או שירות הוא חריג ביותר.
בשורה התחתונה מדובר במנגנון לא פשוט לקביעה ויותר מכך לדיווח לרשויות המס ולמרות זאת חברות רבות מצליחות "להבריח" רווחים למקלטי מס. לפני מספר ימים הודיע הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי(OECD) שמספר מדינות המהוות מקלטי מס הסירו את התנגדותן לקביעת שיעור מס חברות מינימלי בינלאומי של 15% החל משנת 2023 וכעת 136 מדינות כבר הסכימו על המתווה. מדובר למעשה על מדינות המנהלות יותר מ-90% מהמסחר בעולם, כך שרוב העסקאות בין החברות צפוי שתתרחשנה בין חברות הממוקמות במדינות שהסכימו על שיעור מס החברות האחיד. החלת שיעור המס האחיד יש בה כדי למנוע את היכולת להבריח רווחים בין מדינות בעלות שיעור מס שונה, תביא לביטול מקלטי המס ומעל הכל יכולה לייתר את מורכבות המנגנון של קביעת מחירי העברה בין חברות תחת אותה חברת אם, שהרי אם אין הבדל בשיעור המס, אין סיבה "להתחכם" ולהעביר עסקה ממדינה למדינה.
עם זאת, עלינו לזכור כי המרדף אחרי חברות בינלאומיות הוא אינה נחלתה הבלעדית של מדינת ישראל, ראש הממשלה נפלתי בנט אף הכריז במסע הבחירות שלו על תוכנית "סינגפור" להורדת שיעור מס החברות בישראל לצורך עידוד השקעות זרות במדינה. מדינות רבות שואפות שאימפריות הטכנולוגיה והתעשייה ימקמו את מפעליהן ומשרדיהן במדינה שלהן. הסיבות לכך הן רבות, החל מהגדלת שיעור התעסוקה במדינה, גביית מס הכנסה מעובדי החברה, העלאת ערכה של המדינה וכו'. אך הכלל הידוע קובע שיש היצע רב המחיר יורד, והוא עובד גם פה. כאשר כל המדינות נלחמות על ליבן של מעט חברות ענק, הדרך למשוך אותן היא על ידי מענקי הטבות מס, כדוגמת חוק עידוד השקעות הון בישראל.
אז האם נראה סוף למשחקי המס ולמחירי העברה? האם המדינות יצליחו לעמוד במס האחיד ולא לייצר חוקים מקומיים שיעקפו אותו? האם לחברות הגדולות יהיה כדאי להעתיק את משרדיהן למדינות קטנות במזרח התיכון, במזרח הרחוק או במקלטי מס אם הן לא זוכות להטבת מס? ימים יגידו, אבל מה שבטוח שחוקי המשחק הולכים להשתנות וכמו תמיד במשחק יש מפסידים ויש מרוויחים, השאלה שנותרה היא באיזה צד של המשחק תהיה מדינת ישראל? האם שיעור מס אחיד יטיב עימה או יביא ליציאת חברות הענק?