מה הקשר בין נגיף הקורונה למודל JIT?
עכשיו זאת כבר עובדה, נגיף הקורונה חצה את גבולות העיר ווהאן שבסין ומתחיל להתפשט ברחבי המזרח הרחוק ובמקומות נוספים בעולם. אנו עדים לאחרונה להחלטות תקדימיות של חברות עסקיות ומדינות רבות בעולם המנסות להתגונן מפני התפשטות הנגיף. חברות תעופה רבות ביטלו את טיסותיהן לסין, אזרחים החוזרים מסין נדרשים לתקופת בידוד בביתם למשך 14 ימים, ליגת הכדורגל בסין נדחתה בחודשיים ובגדול חוסר הוודאות חוגג וכידוע חוסר וודאות וכלכלה חזקה לא הולכים ביחד.
בעשרים השנה האחרונות סין מהווה מרכז סחר בינלאומי בהיקף השני כיום רק לארה"ב ולמעשה קשה למצוא ענף תעשיה בעולם שלא פועל מול סין במישרין או בעקיפין, מייצר בסין או רוכש חלקי חילוף בסין ומכאן ההשפעה המיידית של התפרצות נגיף הקורונה דווקא בסין על הכלכלה העולמית. לכאורה לא ברורה החלטתן של חברות הרכב יונדאי וקאיה להשבית את המפעלים שלהן לשבוע שלם בדרום קוריאה ולהפסיק את הייצור. הסיבה לכך נעוצה בכך שחלק מהרכיבים הנדרשים בייצור הרכבים מגיעים דווקא מהמחוז שנפגע בסין. נשאלת השאלה למה ישנה השפעה מיידית? האם ענפי תעשייה לא יכולים להתמודד במשך שבועיים ללא הספקה של חלקי חילוף מסין? האם אין מלאי בכמויות מספיקות שאמור להתמודד עם בעיות מהסוג הזה? התשובה לכך נעוצה בשיטת ניהול רצפת הייצור הנקראת JUST IN TIME (ניהול "בדיוק בזמן").
ה- JIT היא פילוסופית ניהול יפנית שפותחה בתוך חברת "טויוטה מפעלי ייצור" על ידי טאיצ'י אונו כאמצעי לענות על דרישות הצרכנים לעיכובים מינימליים. אחד מממטרות השיטה היא הרצון למשוך את מלאי חלקי החילוף מהספקים "בדיוק בזמן", כלומר רק שיש דרישה לחלקי החילוף ממחלקות הייצור כתוצאה מביקוש למוצר הסופי המגיע מהלקוחות. השיטה היוותה מהפכה בעולם הייצור שפעל עד כה בשיטת ה- JUST IN CASE, כלומר החזקת כמויות גדולות של מלאי לכל מקרה שיכול לקרות. השאיפה להקטין את רמות המלאי במחסנים נובעת מהרצון לחסוך משמעותית בעלויות ניהול ואחזקת המלאי המהוות חלק משמעותי בסך ההוצאות של החברות היצרניות. כיוון שהמלאי מגיע "בדיוק בזמן" מהספקים, ישנה חשיבות לבצע בחירה סלקטיבית של ספקים איכותיים ואמינים על ידי טיפוח קשרי גומלין ארוכי טווח עם מספר מצומצם של ספקים, וזאת בכדי לחסוך את עלויות הבדיקה ועלויות הידיינויות המשפטיות. קשר ארוך טווח עם ספקים אמינים יביא לכך שהחברה תוכל לסמוך על בקרת האיכות של הספק ולחסוך את בקרת האיכות הנעשית בחברה.
כיוון שחברות רבות פועלות בגישת ה- JIT, כלומר לא מחזיקות מלאי בכמויות גבוהות, בנוסף לעובדה שהזמנת החלקים נעשית בעיקר מול ספקים הפועלים בסין, הרי שנגיף הקורונה, שהביא להשבתה מאונס של מפעלים רבים בסין, הביא למחסור חמור של מלאי בחברות התעשייה ומכאן לעיכובים באספקת המוצר הסופי ללקוחות, עיכובים הנאמדים כבר כיום במאות מיליארדי דולרים ואף יכולים להאמיר אם לא ימצא במהרה הפתרון להתפשטות הנגיף.
לאור דבריו של דובר ארגון הבריאות העולמי, כריסטיאן לינדמייר, כי " המצב יהיה יותר גרוע לפני שיתחיל להשתפר", הרי שאנו צפויים להמשיך ולראות, לפחות בעתיד הקרוב, סגירה של מפעלים בסין ומכאן ירידה צפויה במחירי המניות של חברות הפועלות מול ספקים בסין ופגיעה אנושה בהמשך תהליך הייצור והמכירה של חברות הפועלות בגישת ה- JUST IN TIME כפילוסופית ניהול רצפת הייצור שלהן עם ספקים הפועלים בסין.